Difference between revisions of "He/מילון מונחים"

Latest revision as of 22:42, 19 February 2023

שפות	English	עִברִית

כללי

מילון המונחים מנגיש הגדרות של כמה מהמונחים השכיחים בהם נעשה שימוש בתעוד ובחדר השיחוח של גנוקאש, בהם אתם עשויים לפגוש לעתים קרובות במהלך השימוש בגנוקאש. החל מגרסה 2.6.15 מדריך ההדרכה והמושגים של גנוקאש כולל מילון מונחים. עמוד זה מכיל מונחים שימושיים נוספים שיכולים לשמש לא רק את משתמשח המערכת אלא גם מפתחים, כותבי תיעוד ומתרגמים.

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
A B C D E F G H I J K L M N O P Q R S T U V W X Y Z
$ ~

ב

בנקאות מקוונת: בנקאות מקוונת (או בנקאות במרשתת) היא מונח המשמש לתיאור ביצוע מגוון עסקאות פיננסיות בבנק או במוסד פיננסי אחר באמצעות אתר המרשתת או היישום הנייד של המוסד הפיננסי. שימוש בשירותי הבנקאות במרשתת מאפשר בצוע פעולות בנקאיות גם מחוץ לשעות שבהן הבנק פתוח לקהל ומכל מקום בעולם בו קיימת גישה מקוונת. שירותי בנקאות מקוונת מספקים בין היתר את בירור יתרות חשבון הבנק, הדפסת דוחות ודפי בנק, מעקב ובחינת עסקאות פיננסיות שבוצעו, העברת כספים בין חשבונות בנק שונים, ביצוע תשלומים ויבוא ניתוני חשבות ופעולות בתביות קובץ שונות. כיום קיימים בנקים בעולם שמספקים שירותים רק באופן מקוון.

ג

גנום: (ראשי תיבות באנגלית של GNU Network Object Model Environment (GNOME)) היא סביבת שולחן עבודה גרפית חופשית וזמינה בקוד פתוח. זהו מיזם בינלאומי רב־לשוני שמתורגם גם ללמעלה מ־150 שפות (בהן גם עברית). גנום הייתה במקורה חלק ממיזם GNU והיא סביבת העבודה המקובלת ביותר במערכות לינוקס ואף נפוצה במערכות דמויות יוניקס אחרות. סביבת העבודה מופצת, על כול ספריותיה, בכפןף לרישיון הציבורי הכללי המצומצם של גנו, ואילו היישומים שלה משוחררים בכפוף לרישיון הרישיון הציבורי הכללי של גנו. מייזם גנוקאש עושה שימוש רב בספריות גנו.

ד

דוקסיג'ן: כלי לחילוץ קטעי מלל מתוך קוד המקור באופן אוטומטי לצרכי תיעוד המערכת דוקסיג'ן היא מערכת תיעוד שתומכת בשפות C ++, C, Java, IDL (קוברה ומיקרוסופט טעמים) ובמידה מסוימת PHP ו־C#."

י

יחסים פיננסיים

הם היחסים בין סעיפים שונים בדוחות הכספיים של העסק/החברה וכן היחסים בין סעיפים בדוחות הכספיים של החברה לנתונים שאינם נכללים במסגרת הדוחות, כל זאת במטרה ללתת לקורא הדוחות כלים נוספים להבנת מצבה של החברה מבחינת נזילות, רווחיות, מבנה ההון והיעילות התפעולית של החברה.

ראו גם: סוגי יחסים פיננסיים.

מ

מנשק משתמש חזותי: ממשק משתמש (גרפי) חזותי (באנגלית: Graphical User Interface (GUI) או Man-Machine Interface (MMI)) הוא מנשק משתמש לתכנה או לאתרי מרשתת, המבוסס על עיבוד ועיצוב חזותי (להבדיל מעיצוב מלל (טקסטואלי) בלבד) של המצג המוצג למשתמש על גבי מסך צג המחשב.

מערכת לניהול מסד נתונים
ראו גם

DBSM

ס

סוויפט

ראו גם: SWIFT

ע

עקרונות חשבונאיים מקובלים

או כללים חשבונאיים מקובלים, (באנגלית: Generally Accepted Accounting Principles, הקיצור המקובל: GAAP) משמש לתיאור עקרונות המופעלים בפרקטיקה החשבונאית לאופן רישום עסקאות בחשבונאות פיננסית. בחוות דעת על הדוחות הכספיים, שעל פיהם קובעים רואי החשבון אם הדוחות הכספיים ערוכים על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים. עקרונות אלה אינם גלובליים ועשויים להשתנות ממקום למקום ומזמן לזמן. כדי להבחין ביניהם, צריך לבחון את ההקשר בו נעשה השימוש במונח.

ראו גם: GAAP

פ

פייתון: שפת תכנות נפוצה ועממית בה ניתן להשתמש גם לכתיבת הרחבות לגנוקאש, זאת במידה והתמיכה באפשרות זו הופעלה בזמן בנית החבילה.

ת

תנועה מחזורית: או תנועות מחזוריות הן למעשה תבניות של תנועות שאמורות לחול מתישהו בעתיד. לרוב אלו חשבונות ספקים ונותני שרותים שחוזרים על עצמם מדי חודש. לדוגמה: פרעון הלוואה, חיוב בשכר דירה, ארנונה, חשמל, חיובי ועד בית ועוד. תנועה מחזורית נועדה להקל על הזנת רשומות אלו ואף מאפשרת רשום אוטומטי של התנועות לספרים. המונח באנגלית הוא Scheduled Transactions בדיוור ובחדרי השיחוח לעתים קרובות יעשה שימוש בקיצור SX.

תקן: (בלועזית: סְטַנְדַּרְט; מאנגלית: Standard; מלטינית: Extendere – להושיט, לפרוש) הוא מפרט או שיטה מקובלים, ואף במקרים מסוימים מחייבים, ליישום בתחום מסוים (בתעשייה, בשירותים, בדקדוק וכיוצא בזה.)

תקן מדרג מערכת קבצים

ראו גם: FHS

תרשים חשבונות

(באנגלית: Chart of Accounts (CoA)) רשימת כל החשבונות הזמינים בקובץ הנתונים. תרשים החשבונות מורכב מחשבונות מאזניים (נכסים, התחייבויות, הון עצמי) וחשבונות תוצאתיים (הכנסות, הוצאות, רווחים או הפסדים). ניתן להרחיב את טבלת החשבונות ולהתאים אותה כך שתשקף את פעילות החברה. ניתן לבחור את תרשים החשבונות בגנוקאש מתפריט ← פעולות ← תרשים חשבונות חדש...

ראו גם: תרשים חשבונות

$

$: זהו תו תחילית המסמל שמות משתנים במערכות דמויי לינוקס, בדומה ל־%variable% במערכות וינדוס.

$HOME: זהו הנתיב למחיצת הבית במערכות דמויי לינוקס.; הערה: בוינדוס $HOME ממוקם ב:

%SYSDRIVE%\Documents and Settings\%USER%\

לדוגמה, אם מערכת ההפעלה מותקנת ב־"C:" ושם המשתמש הוא "foo",מחיצץ הבית $HOMEתהיה זהה ל:

C:\Documents and Settings\foo

A

AqBanking

היא ספרייה לליישומים פיננסיים ולבנקאות מקוונת כדוגמת HBCI Home Banking Computer Interface, EBICS Electronic Banking Internet Communication Standard, מבוסס על חיבור ישיר OFX ו־Paypal. לספרייה שלוש מטרות עיקריות:

לספק ממשק בנקאות מקוונת כללית
מסגרת ליבוא/יצוא נתונים פיננסיים כלליים
לאחזר פרטי בנק/חשבון באופן מקוון

AqBanking הוא היורש של openHBCI.

ראו גם AqBanking לאופן בו נעשה שימוש בכלי בגנוקאש

API: מנשק תכנות יישומים (באנגלית: Application Programming Interface (API)) שיטה לחיבור בין מחשבים או בין תכנות מחשב. מורכב מערכת ספריות קוד, פקודות, פונקציות והליכים מן המוכן, המציעים שירות לחלקי תכנה אחרים בהם ניתן להשתמש בקלות ופשטות, מבלי להידרש לכתוב אותם מחדש, במטרה להנגשת מידע מיישום אחד לאחר. המונח API עשוי להתייחס לכל אחד מאלו: מערכת מחשבים העומדת בתקן זה ואמורה ליישם או לחשוף API, מפרט, מסמך או תקן המתארים כיצד לבנות או להשתמש בחיבור או מנשק כזה.

B

BIC: התקן הבינלאומי ISO 9362:2014. תקן זה מפרט את המרכיבים והמבנה של קוד מזהה אוניברסלי, (ראשי תיבות באנגלית Business Identifier Codes (BIC) – ובתרגום לעברית – קוד מזהה עסקי), עבור מוסדות פיננסיים ואחרים, עבורם נדרש מזהה בינלאומי כזה על מנת להקל על עיבוד מידע אוטומטי בגין שירותים פיננסיים. קוד ה־BIC משמש לטיפול בהודעות, ניתוב תנועות עסקיות וזיהוי צדדים עסקיים מעורבים. SWIFT מנפיקה מנפיקה קודי BIC למוסדות פיננסיים ואחרים מתוקפ תפקידה ברשות הרישום, מתוקף תקן ISO 9362. ה־BIC משמש בעסקאות פיננסיות, מאגרי מידע של לקוחות וצדדים מעורבים, מסמכי ציות ועוד רבים אחרים. תקן ISO 9362:2014 זמין מאת ארגון התקן הבינלאומי ( International Standard Organization) ISO.

מבנה קוד BIC

BIC הוא קוד בן 8 תווים, המוגדר כ'מזהה צד עסקי', המורכב מקידומת הצד העסקי (4 תווים אלפאנומרים), קוד המדינה כפי שהוגדר ב-ISO 3166-1 ( 2 תווים אלפביתיים), וסיומת הצד העסקי (2 אותיות ומספרים). מזהה הסניף הוא רכיב אופציונלי בן 3 תווים שיכול להשלים את קוד ה־BIC בן 8 התווים, המשמש לזיהוי מיקומים, מחלקות, שירותים או יחידות ספציפיים של אותו צד עסקי.

ראו גם: IBAN, SEPA, SWIFT.

C

CoA

Chart of Accounts (CoA)

ראו גם: תרשים חשבונות

CSID: ראשי תיבות באנגלית של Constant special item ID list ובתרגום לעברית 'רשימת ערכי מזהי פריט מיוחדים קבועים'. אלו מספקים דרך ייחודית שאינה תלויה במערכת לזהות תיקיות מיוחדות המשמשות לעתים קרובות על ידי יישומים, אך ייתכן ששמם או מיקומם בכל מערכת נתונה יהיה שונה. לדוגמה, תיקיית המערכת עשויה להיות "C:\Windows" במערכת אחת ו־"C:\Winnt" במערכת אחרת. קבועים אלו מוגדרים ב־Shlobj.h. Windows App Center.; המקבילה ל־XDG במיקרוסופט.

CSV: הן ראשי תיבות באנגלית של Comma Separated Values או בתרגום לעברית, ערכים מופרדים בפסיקים. זוהוא דפוס להמרת טבלאות לתצורת מלל פשוט. בתבנית זו כל רשומה מופרדת באמצעות שבירת (מעבר) שורה, הרשומה מורכבת משדות המופרדים באמצעות תו מוגדר, כאשר בדרך כלל נעשה שימוש בפסיק, נקודה־פסיק או בטאב (האחרון Tab Separated Values (TSV)). לכל התאים בטבלה, מספר שדות זהה. תבנית CSV נמצאת בשימוש נרחב ונתמכת על ידי תכנות רבות, בהן תכנות גיליון אלקטרוני, מסדי נתונים ותכנות מדעיות/סטטיסטיות. נעשה בתבנית שימוש בשפות תכנות שונות, כדוגמת R, פייתון, Ruby ו־PHP שבהן קיימת גם תמיכה בספרייה תקנית, המאפשרת קריאת וכתיבת קבצי CSV בקלות. בגלל פשטותה ונוחיות השימוש בה, אחד השימושים הנפוצים בתבנית CSV היא העברת נתונים מתכנה אחת לאחרת. Wikipedia

D

DBMS: הגישה למסד נתונים כלשהו כגון mySQL או PostgreSQL, נעשית באמצעות תוכנה ייעודית שנקראת 'מערכת לניהול מסד נתונים' או באנגלית – DBMS) Database Management System).

DocBook: שפת סימון סמנטית לתיעוד טכני מבוססת XML. היא נועדה במקור לכתיבת מסמכים טכניים הקשורים לחומרת ותכנת מחשב, אך ניתן להשתמש בה בכל סוג תיעוד אחר. כשפה סמנטית, DocBook מאפשרת למשתמשיה ליצור תוכן מסמך בצורה חזותית טבעית הלוכדת את המבנה הלוגי של התוכן. את התוכן ניתן לפרסם במגוון תבניות, בכלל זה: HTML, XHTML, EPUB, PDF, דפי man, עזרת מרשתת ועזרת HTML. כל זאת מבלי לדרוש ממשתמשיה לבצע שינויים כלשהם במקור. במילים אחרות, כאשר מסמך נכתב בתבנית DocBook הוא הופך לכזה שניתן בקלות לנייד לתבניות אחרות ומיתר את הצורך לשכתב אותו. באתר Urs Lindegger ניתן למצוא מבוא נחמד בעוד שהאתר הרישמי נמצא ב־DocBook: The Definitive Guide.

F

FHS: תקן מִדְרָג מערכת הקבצים (באנגלית: Filesystem Hierarchy Standard ובקיצור FHS) במערכות הפעלה מבוססות לינוקס, מגדיר את מבנה ומדרג התיקיות, ותוכן הקבצים שבהם. התקן מהווה למעשה הרחבת מערכת הקבצים של מערכת ההפעלה BSD. הוא מתוחזק על ידי קרן לינוקס וגרסתו הנוכחית היא 3.0, אשר הוכרזה ב־3 ביוני 2015. אך מבנה מחיצת $HOME של המשתמש מוגדרת על ידי XDG.

G

GAAP: המונח עקרונות חשבונאיים מקובלים או כללים חשבונאיים מקובלים (באנגלית: Generally Accepted Accounting Principles, הקיצור המקובל: GAAP) משמש לתיאור עקרונות המיושמים בפרקטיקה החשבונאית לאופן רישום עסקאות בחשבונאות פיננסית. רואי החשבון, קובעים בחוות הדעת על הדוחות הכספיים, אם הדוחות הכספיים של העסק, ערוכים על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים. עקרונות אלה אינם גלובליים ועשויים להשתנות ממקום למקום ומזמן לזמן. כדי להבחין ביניהם, צריך לבחון את ההקשר בו נעשה השימוש במונח. עקרונות חשבונאיים מקובלים בארצות הברית, למשל, מכונים US GAAP, בעוד שעקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל מכונים באנגלית, Israeli GAAP.; לתקנים בינלאומיים ראו International Accounting Standards (IAS) ו־International Financial Reporting Standards (IFRS).

GConf: הייתה מערכת ששימשה את סביבת שולחן העבודה של גנום לאחסון הגדרות תצורת שולחן העבודה והיישומים. כלי דומה ליומן־הרישום (Registry) של וינדוס. הכלי שימש גם את מיזם גנוקאש עד לגירסה 2.4 לאותה מטרה, – אחסון הגדרות התצורה, החל מגסרה 2.5 הכלי הוחלף ב־GSettings.

GNOME
ראו גם

גנום

GSettings

dconf היא מערכת תצורה ברמה נמוכה וכלי ניהול הגדרות. המטרה העיקרית שלה היא לספק קצה אחורי להגדרות GSettings במסדות להן אין עדין מערכות אחסון תצורה מובנה משלהן. dconf תלויה בספריית GLib. היא חלק מ־GNOME 3 ומהווה תחליף ל־GConf.

החל מגרסת גנוקאש 2.5 ואילך, זהו הכלי המשמש לאחסן נתוני תצורת המשתמשים, הכלי משתמש במאגר הנתונים המקורי של מערכות ההפעלה השונות:

לינוקס: DConf כאמור, גנום זנחה את GConf החל מגרסה 3.0. שימוש בפקודת השורה dconf-editor להסגלת העדפות בזמן שגנוקאש לא פעילה.
מק OsX: ברירות מחדל. שימוש בשורת הפקודה defaults(1) להסגלת העדפות בזמן שגנוקאש לא פעילה.
וינדוס: רג'יסטרי.

gtk: (בעבר נקראה GTK+‎; קיצור של GIMP Toolkit) היא תכנת ערכת־כלים חוצת מסדות, שמשמשת ליצירת מנשקי משתמש חזותיים (GUI). היא אחת מהכלים הנפוצים יותר למערכות מבוססות מנהל החלונות X (לצד Qt), שכן היא מתאימה למיזמים קטנים מאוד ועד למיזמי יישומים ומערכות אפוקליפטיות בגודלן. היא מופצת בכפוף לתנאי הרישיון הציבורי הכללי המצומצם של גנו (GNU LGPL), שמאפשרת לתכנות חופשיות וגם לקנייניות להשתמש בה. השם GTK+‎ מקורו gtk.org ]ב־GTK], ותו "+" שנוסף משמעותו הוספת תכונות מונחי־עצמים. ערכת הכלים GTK+ פותחה במקור עבור תכנת עריכת התמונות החופשיה (GIMP) GNU Image Manipulation Program, על ידי פטר מאטיס וספנסר קימבל, חברים באגודת המחשוב XCF והושקה לראשונה ב־14 לאפריל 1998.גנום.

GUI

ראו גם: מנשק משתמש חזותי

guile: GNU Ubiquitous Intelligent Language for Extensions is an interpreter for the Scheme programming language, packaged as a library which can be incorporated into your programs. Other interpreters for Scheme are e.g. MIT Scheme, UMB Scheme, Luna, Hobbit, and many others.

g-wrap: a tool for creating Scheme interfaces to C libraries and vice versa. (replaced by swig for gnucash >= 2.2.0)

H

HBCI/FinTS: (ראשי תיבות באנגלית: Financial Transaction Services). בעבר נקרא HBCI ( בעברית: מנשק מחשב בנקאי ביתי), הוא תקן בנק עצמאי שנועד לבנקאות מקוונת, הפרוטוקול פותח לשימוש על ידי בנקים גרמניים ולקוחותיהם. התקן זמין לציבור ומשמש כמעט בכל הבנקים הגרמניים, אך מעבר לזאת, בשום מקום אחר בעולם. כאמור, בשנת 2002 השרות שינה את שמו ומכונה מאז "שירותי תנועות פיננסית" (FinTS). ניתן בגנוקאש להשתמש בשרות זה באמצעות AqBanking.

HTML: (ראשי תיבות באנגלית: Hyper Text Markup Language; בעברית: שְׂפַת סִימָנֵי עֲרִיכָה לְתַמְלִיל־עָל לפי האקדמיה ללשון העברית.) שפת תגיות לתצוגה ועיצוב עמודי מרשתת ותוכן לתצוגה בדפדפן. זו שפת התגיות המרכזית בעולם ההמרשתת, המהווה שלד למרבית עמודי התוכן במרשתת. השפה מאפשרת עיצוב תוכן בצורה מהירה, קלה ללימוד באופן יחסי וקלה לכתיבה.

למרות האמור בדבר קלות השימוש בשפה,

כתיבת עברית בעמודי HTML היא לא דבר פשוט, וכשהמלל משלב עברית ואנגלית מתחילות הבעיות. כברירת מחדל המלל מוצמד לשמאל, ומילה באנגלית גורמת לשבירת מחרוזת המלל – סידור ומיקום חלקי המשפט וסימני הקישור באופן שמקשה מעוד על הערכיה והכתיבה.

I

IBAN

International Bank Account Number consits of up to 34 alphanumeric characters, as follows:

country code using ISO 3166-1 alpha-2 – two letters,
check digits – two digits, and
Basic Bank Account Number (BBAN) – up to 30 alphanumeric characters that are country-specific. It is often a concatation of the former national bank code and the account number.

The standard is ISO 13616.

See also: BIC, SEPA, SWIFT.

IFRS: תקן לדיווח כספי בינלאומי (באנגלית: International Financial Reporting Standard, בקיצור: IFRS) הוא אסופה של תקנים חשבונאיים שנוצרו על ידי המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות. מדינות רבות בעולם בחרו לאמץ את התקינה הזו כתקן מחייב במגזרים עסקיים שונים. בישראל, החליט המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות בישיבת מועצת המוסד שנערכה ב-31 במאי 2005 לאמץ את התקינה הבינלאומית.

IRC

שיחוח ממסר מרשתת (באנגלית:Internet Relay Chat (IRC)) היא צורה של תקשורת באמצעות ועל גבי המרשתת. היא משמשת את גנוקאש לאפשר שיחוח קבוצתי (רבים-לרבים) בקבוצת דיון, הנקרא ערוץ. IRC כשלעצמו מאפשר בנוסף גם שיחוח בתקשורת של אחד-על-אחד. על אף האמור, לשאלות מורכבות יותר בשימוש בגנוקאש, עדיף להשתמש באחת מרשימות דיוור.

ראו גם: שיחוח IRC לגבי התחברות, אופן השימוש והשיחוח בערוץ גנוקאש.

L

LibOFX: an Open Source library for OFX (see below). It was created by one of the GnuCash developers (Benoit Gregoire), originally to be the OFX interface for GnuCash.

M

MIC

Market Identifier Code (ISO 10383) is a unique identification code used to identify securities trading exchanges, regulated and non-regulated trading markets. The MIC is a four alphanumeric character code like XNAS for US NASDAQ and used in some Online Quotes modules.

Download: iso20022.org/market-identifier-codes

MIME: Multipurpose Internet Mail Extensions are also used to register document types and associate them with applications in desktop environments like Gnome, KDE, ...

MTxxx

SWIFT Message Types are a bunch of financial information standards defined by SWIFT and used for international exchange. Several (European) banks offer interfaces for some of them to their clients, too.

GnuCash can import some MT94x files.
It is also used internally in HBCI.

Unfortunately, you can't download the MT940 standard from SWIFT, but some banks (like this one) publish it on their website.

Changes will be published at https://www.swift.com/standards/standards-resources.

O

OFX: באנגלית: Open Financial Exchange (OFX) הוא תקן פתוח למערכות שרת־לקוח וממשקי API מבוססי ענן, להחלפת נתונים פיננסיים וביצוע עסקאות פיננסיות בין מוסדות פיננסיים ויישומים פיננסיים. יתרה מכך, ה־API מאפשר את החלפת הנתונים באופן ישיר או באמצעות מתווך כגון ספקי שירותי צבירת נתונים.

OpenHBCI: הוא תקן בנקאות עצמאי מקוון, שפותח על ידי הוועדה המרכזית לבנקאות בגרמניה ZKA (Zentraler Kredit-Ausschuss). המפרט זמין לציבור ומגדיר את התקשורת בין יישומי בנקאות מקוונות לשרתי 'ממסד האשראי'. בגרמניה, כמחצית מכל הבנקים מציעים בנקאות מקוונת באמצעות HBCI, ומנינם כ־2000 בנקים. מידע נוסף ומפורט על HBCI ניתן למצוא בעמוד הבית OFX .ב־2004 גנוקאש הפסיקה להשתמש במפרט זה ועברה להשתמש ב־AqBanking

P

PAS 76: A software standard for VAT tax reporting for UK businesses created by British Standards. The full name of this standard is "Publicly Available Specification Accounting software standard - PAS 76."

PHP: originally Personal Home Page, now PHP: Hypertext Preprocessor is the server sided scripting language in the pages of www.gnucash.org/.

Python

ראו גם פייתון

Q

QOF: ראשי תיבות באנגלית של Query Object Framework ובתרגום לעברית, מסגרת עצמי שאילתה, היא רמת הפשטה בקוד תוכנית הפרקן הפנימי בגנוקאש.

S

Scheme: היא שפת תכנות וניב מזערי ממשפחת שפות ה־Lisp. היא נבדלת משאר ניבי Lisp התעשייתיים בכך שהיא מצוידת בספריית ליבה קטנה בלבד. בדומה לשאר הניבים, Scheme מצטיינת ביכולת ההרחבה העצמית שלה למרות זעירותה.; השפה פותחה בשנות ה־70 של המאה ה־20 במעבדת CSAIL של MIT לבינה מלאכותית על ידי גיא לוּאִיס סְטִיל וגֶ'רָלְד גֵ'יי סאַסְמן שאף כתבו אודותיה בסדרת מאמרים, שנודעו מאוחר יותר בשם "מאמרי הלַמְדָּא" ("Lambda Papers").; ניתן למצוא מידע נוסף באתר: scheme, בנוסף, קיימים מדריכים מקוונים רבים כדוגמת Yet Another Scheme Tutorial ואחרים.

SEPA: אזור התשלומים בודד לאירו (באנגלית Single Euro Payments Area (SEPA)) היא יוזמה לתכלול התשלומים של האיחוד האירופי, בנסיון לפשט העברות בנקאיות הנקובות באירו. נכון לשנת 2020, מספר החברות ב־SEPA מנה 36 משתתפות בכלל זה 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, ארבע המדינות החברות באיגוד הסחר החופשי האירופי (איסלנד, ליכטנשטיין, נורבגיה ושוויץ), ובריטניה. חלק מהמדינות משתתפות בתוכניות הטכניות בלבד: אנדורה, מונקו, סן מרינו ועיר הוותיקן.; SEPA נותן מענה בעיקר להעברות בנקאיות רגילות. שיטות תשלום בעלות תכונות או שירותים חלופיים נוספים, כגון טלפון נייד או מערכות תשלום בכרטיס חכם, אינם מכוסים ישירות. עם זאת, שיטת התשלום המיידי של SEPA מאפשרת מוצרי תשלום גם במכשירים חכמים.; SEPA מבסס את אשורי התנועות הכספיות על מספרי חשבון הבנק הבינלאומי (IBAN). עסקאות אירו מקומיות מנותבות על ידי IBAN; סכמות לאומיות ייעודיות קודמות, בוטלו עד פברואר 2014, מה שהעניק גישה אחידה לאמצעי התשלום החדשים. מאז פברואר 2016 משתמשי מערכת התשלומים בגוש האירו אינם זקוקים עוד למידע מיון BIC עבור עסקאות SEPA; הוא נגזר אוטומטית מ־IBAN עבור כל הבנקים באזור ה־SEPA.

SWIFT

סוויפט או בשמה המלא האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין-בנקאית (באנגלית: Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunication, בראשי תיבות: SWIFT) היא מסלקה בינלאומית דרכה עובר מידע בין מוסדות פיננסים שונים, כדוגמת בנקים. המסלקה מספקת מידע על העברות כספים בטוחה, אמינה ומתוקננת. סוויפט מספקת בנוסף, גם כלי תכנה ושירותים למוסדות פיננסיים, בעיקר בשימוש ברשת SWIFTNet, ובתקן ISO 9362. מרבית התקשורת הבין־בנקאית בעולם כיום, מתבצעת באמצעות שירותי סוויפט. סוויפט סולקה כ־9,081 מיליארד פעולות פיננסיות ב־2021 [1] (הכמות גדלה משנה לשנה). כ-80% מהתשלומים הבינלאומיים מתבצעים דרך מערכת הסליקה של סוויפט. המסלקה אינה מעבירה כספים בפועל, אלא רק מידע על העברות כספים. יישוב חובות מתבצע על ידי מערכות נפרדות המוקמות בין צמדי מוסדות פיננסיים.

ראו גם MTxxx סיוג הודעת סוויפט.

SWIG: (ראשי תיבות באנגלית של The Simplified Wrapper and Interface Generator (SWIG)) הוא כלי תכנה המופץ בקוד פתוח ומשמש לחיבור תכניות מחשב או ספריות שנכתבו ב־C או C++ עם שפות תסריט כגון Lua, Perl, PHP, פייתון, Ruby, Tcl, R ושפות נוספות כמו C#, Java, JavaScript, Go, D, Ocaml, Octave, Scilab ו־Scheme. את הפלטים ניתן להפיק גם בצורת קובץ XML.; משמש במייזם גנוקאש ליצירת ממשקי Scheme לספריות C ולהיפך. (תחליף ל־g-wrap מגרסת גנוקאש 2.2.0)

SX: קיצור של המונח scheduled transaction תנועה מחזורית, סלנג ב-IRC.

T

Travis CI: הוא שירות תכלול רציף (אינטגרציה רציפה), מתארח, המשמש לבניית ובדיקת מיזמי תכנה המתארחים ב גיטהאבו ביטבאקט. Travis CI היה שירות ה־CI (Continuous_integration) תכלול רציף הראשון שסיפק שירותים חינמיים למיזמים בקוד פתוח וממשיך לעשות כן. גרסת TravisPro מספקת פריסות מותאמות אישית של הגרסה הקניינית על תשתחות החומרה של הלקוחות עצמם.

ראו גם Travis CI

על האופן בו נעשה שימוש בכלי מיזם גנוקאש.

txn: קיצור של המונח transaction תנועה , סלנג ב־IRC.

X

XAccountant: אביו הקדמון, מבוסס Motif של גנוקאש.

XGD: X Desktop Group, היה שמה הקודם של freedesktop.org, "אזור שיתוף פעולה" לתקנים ומפרטים, בו משתמשים יכולים לדון בחופשיות ולהחליף רעיונות, ובנוסף בונה מסדת בסיסית לתכנת שולחן־עבודה מבוססי לינוקס ויוניקס.; חשוב ביותר הוא XDG מפרטי מחיצות בסיסיות, המגדירים את המחיצות: $XDG_DATA_HOME, $XDG_CONFIG_HOME ועוד.; הערה: מיקרוסופט משתמשת בתקן משלה המכונה CSIDL.

XML

(ראשי תיבות באנגלית של eXtensible Markup Language) הוא תקן לקידוד וייצוג נתונים במחשבים. שימוש ב־XML מקל על החלפת נתונים בין מערכות שונות שפועלות על גבי תשתיות שונות. תקן ה־XML מגדיר כיצד לייצג מידע באופן כללי ולא את המידע שיוצג. תקן XML שייך למשפחת שפת סימון (markup language), ומבוסס על תקן משנת 1986 בשם SGML.

ניתן לראות ב־XML מעין הפשטה של HTML. והוא משמש גם לאחסון:

מידע מובנה כדוגמת קובץ נתוני גנוקאש, או
מסמכים טכניים ב־Docbook.

פרטים נוספים והמלצות ניתן למצוא ב־W3C Recommendation.

XSLT

(ראשי תיבות באנגלית של eXtensible Stylesheet Language Transformations). הוא למעשה קובץ מלל מבוסס XML שנועד לביצוע התמרות של קובצי XML כלומר, להפוך קובצי XML ל"נוחים לקריאה" לבני אנוש.

המסמך המקורי נותר ללא שינוי; אך מסמך חדש נוצר בהתבסס על נתוני קובץ ה־XML. הפלט שנוצר עשוי להיות במגוון תבניות, כגון : קובץ XML חדש, קובץ HTML, קובץ מלל פשוטים ועוד. השימוש הנפוץ ביותר בכלי זה הוא ליצירת קובצי XHTML לאתרי מרשתת ו/או קובצי PDF מקוונים.

כמו כל שפת תכנות, גם XSLT מושפעת משפות תכנות פונקציונליות ומבוססות מלל כגון : SNOBOL או AWK. ניתן להשוות שפה זו לשפת DSSSL שמתמירה קובצי SGML, כפי ש־XSLT מתמירה קובצי XML.

במיזם גנוקאש נעשה בו שימוש לחולל את תבניות התיעוד השונות. ניתן למצוא פרטים טכניים ברכיבי תיעוד.
משתמשי גנוקאש שבחרו להשתמש ב־XML כמסד הנתונים שלהם (במקום SQL) , יכולים אף הם להשתמש בכלי, לחילוץ נתונים מהקובץ שלהם, כמו למשל: יצירת טבלת חשבונות או לחולל תרשים חשבונות ועוד.

~

הסימן '~' בשם הנתיב זהה במשמעותו ל־ $HOME.

@@ Line 9: / Line 9: @@
 |}
 ==כללי==
-מילון המונחים מנגיש הגדרות של כמה מהמונחים השכיחים בהם אתם עשויים לפגוש לעתים קרובות תוך שימוש בגנוקאש. מגרסה 2.6.15 מדריך ההדרכה והמושגים של גנוקאש כולל [http://code.gnucash.org/docs/C/gnucash-guide/go01.html מילון מונחים]. עמוד זה מכיל מונחים שימושיים נוספים גם עבור מפתחים, כותבי תיעוד ומתרגמים.
+מילון המונחים מנגיש הגדרות של כמה מהמונחים השכיחים בהם נעשה שימוש בתעוד ובחדר השיחוח של גנוקאש, בהם אתם עשויים לפגוש לעתים קרובות במהלך השימוש בגנוקאש. החל מגרסה 2.6.15 מדריך ההדרכה והמושגים של גנוקאש כולל [http://code.gnucash.org/docs/C/gnucash-guide/go01.html מילון מונחים]. עמוד זה מכיל מונחים שימושיים נוספים שיכולים לשמש לא רק את משתמשח המערכת אלא גם מפתחים, כותבי תיעוד ומתרגמים.
-   <BIG><p align="justify">
+<BIG><p align="justify">
-[[#א|א]]  [[#ב|ב]]  [[#ג|ג]]  [[#ד|ד]]  [[#ה|ה]]  [[#ו|ו]]  [[#ז|ז]] [[#ח|ח]]  [[#ט|ט]]  [[#י|י]]  [[#כ|כ]]  [[#ל|ל]]  [[#מ|מ]]  [[#נ|נ]]  [[#ס|ס]]  [[#ע|ע]]  [[#פ|פ]]  [[#צ|צ]]  [[#ק|ק]]  [[#ר|ר]]  [[#ש|ש]]  [[#ת|ת]]                                  [[#A|A]]  [[#B|B]]  [[#C|C]]  [[#D|D]]  [[#E|E]]  [[#F|F]]  [[#G|G]]  [[#H|H]]  [[#I|I]]  [[#J|J]]  [[#K|K]]  [[#L|L]]  [[#M|M]]  [[#N|N]]  [[#O|O]]  [[#P|P]]  [[#Q|Q]]  [[#R|R]]  [[#S|S]]  [[#T|T]]  [[#U|U]]  [[#V|V]]  [[#W|W]]  [[#X|X]]  [[#Y|Y]]  [[#Z|Z]]  [[#$|$]]  [[#~|~]]
+[[#א|א]]  [[#ב|ב]]  [[#ג|ג]]  [[#ד|ד]]  [[#ה|ה]]  [[#ו|ו]]  [[#ז|ז]] [[#ח|ח]]  [[#ט|ט]]  [[#י|י]]  [[#כ|כ]]  [[#ל|ל]]  [[#מ|מ]]  [[#נ|נ]]  [[#ס|ס]]  [[#ע|ע]]  [[#פ|פ]]  [[#צ|צ]]  [[#ק|ק]]  [[#ר|ר]]  [[#ש|ש]]  [[#ת|ת]]<br>[[#A|A]]  [[#B|B]]  [[#C|C]]  [[#D|D]]  [[#E|E]]  [[#F|F]]  [[#G|G]]  [[#H|H]]  [[#I|I]]  [[#J|J]]  [[#K|K]]  [[#L|L]]  [[#M|M]]  [[#N|N]]  [[#O|O]]  [[#P|P]]  [[#Q|Q]]  [[#R|R]]  [[#S|S]]  [[#T|T]]  [[#U|U]]  [[#V|V]]  [[#W|W]]  [[#X|X]]  [[#Y|Y]]  [[#Z|Z]]<br>[[#$|$]]  [[#~|~]]
 </p></BIG>
+==ב==
+;<span id="בנקאות מקוונת">'''[https://en.wikipedia.org/wiki/Online_banking בנקאות מקוונת]'''</span>: בנקאות מקוונת (או בנקאות במרשתת) היא מונח המשמש לתיאור ביצוע מגוון עסקאות פיננסיות בבנק או במוסד פיננסי אחר באמצעות אתר המרשתת או היישום הנייד של המוסד הפיננסי. שימוש בשירותי הבנקאות במרשתת מאפשר בצוע פעולות בנקאיות גם מחוץ לשעות שבהן הבנק פתוח לקהל ומכל מקום בעולם בו קיימת גישה מקוונת. שירותי בנקאות מקוונת מספקים בין היתר את בירור יתרות חשבון הבנק, הדפסת דוחות ודפי בנק, מעקב ובחינת עסקאות פיננסיות שבוצעו, העברת כספים בין חשבונות בנק שונים, ביצוע תשלומים ויבוא ניתוני חשבות ופעולות בתביות קובץ שונות. כיום קיימים בנקים בעולם שמספקים שירותים רק באופן מקוון.
+==ג==
+;<span id="גנום">'''[https://he.wikipedia.org/wiki/GNOME גנום]'''</span>:  (ראשי תיבות באנגלית של '''GNU Network Object Model Environment''' (GNOME)) היא סביבת שולחן עבודה גרפית חופשית וזמינה בקוד פתוח. זהו מיזם בינלאומי רב־לשוני שמתורגם גם ללמעלה מ־150 שפות (בהן גם עברית). '''גנום''' הייתה במקורה חלק ממיזם [https://he.wikipedia.org/wiki/פרויקט_גנו GNU] והיא סביבת העבודה המקובלת ביותר במערכות לינוקס ואף נפוצה במערכות דמויות יוניקס אחרות. סביבת העבודה מופצת, על כול ספריותיה,  בכפןף לרישיון הציבורי הכללי המצומצם של '''גנו''', ואילו היישומים שלה משוחררים בכפוף לרישיון הרישיון הציבורי הכללי של '''גנו'''. מייזם גנוקאש עושה שימוש רב בספריות גנו.
 ==ד==
-<span id="דוקסיג'ן">'''[https://www.doxygen.org דוקסיג'ן]'''</span>: .כלי לחילוץ קטעי מלל מתוך ''קוד המקור''  באופן אוטומטי לצרכי תיעוד המערכת  [https://he.wikipedia.org/wiki/Doxygen דוקסיג'ן] היא מערכת תיעוד שתומכת בשפות C ++, C, Java, IDL (קוברה ומיקרוסופט טעמים) ובמידה מסוימת PHP ו- C#."
+;<span id="דוקסיג'ן">'''[https://www.doxygen.org דוקסיג'ן]'''</span>: כלי לחילוץ קטעי מלל מתוך ''קוד המקור''  באופן אוטומטי לצרכי תיעוד המערכת  [https://he.wikipedia.org/wiki/Doxygen דוקסיג'ן] היא מערכת תיעוד שתומכת בשפות C ++, C, Java, IDL (קוברה ומיקרוסופט טעמים) ובמידה מסוימת PHP ו־C#."
 ==י==
-<span id="יחסים_פיננסיים">'''יחסים פיננסיים'''</span>
+;<span id="יחסים_פיננסיים">'''יחסים פיננסיים'''</span>:הם היחסים בין סעיפים שונים בדוחות הכספיים של העסק/החברה וכן היחסים בין סעיפים בדוחות הכספיים של החברה לנתונים שאינם נכללים במסגרת הדוחות, כל זאת  במטרה ללתת לקורא הדוחות כלים נוספים להבנת מצבה של החברה מבחינת נזילות, רווחיות, מבנה ההון והיעילות התפעולית של החברה.
-:הם היחסים בין סעיפים שונים בדוחות הכספיים של העסק/החברה וכן היחסים בין סעיפים בדוחות הכספיים של החברה לנתונים שאינם נכללים במסגרת הדוחות, כל זאת במטרה ללתת לקורא הדוחות כלים נוספים להבנת מצבה של החברה מבחינת נזילות, רווחיות, מבנה ההון והיעילות התפעולית של החברה. ראו גם [[He/מונחים_חשבונאיים|מילון מונחים חשבונאיים כלליים|#סוגי יחסים פיננסיים]].
+:;ראו גם:  [[He/מונחים_חשבונאיים#סוגי יחסים פיננסיים|סוגי יחסים פיננסיים]].
 ==מ==
-<span id="מערכת לניהול מסד נתונים">'''מערכת לניהול מסד נתונים'''</span>: ראו [[#D|DBSM]]
+;<span id="מנשק משתמש חזותי">'''מנשק משתמש חזותי'''</span>:  ממשק משתמש (גרפי) חזותי  (באנגלית: '''[https://en.wikipedia.org/wiki/Graphical_user_interface Graphical User Interface]''' ([[#G|GUI]]) או '''[https://en.wikipedia.org/wiki/Human%E2%80%93computer_interaction Man-Machine Interface (MMI)]''') הוא מנשק משתמש לתכנה או לאתרי מרשתת, המבוסס על עיבוד ועיצוב חזותי (להבדיל מעיצוב מלל (טקסטואלי) בלבד) של המצג המוצג למשתמש על גבי מסך צג המחשב.
+;<span id="מערכת לניהול מסד נתונים">'''מערכת לניהול מסד נתונים'''</span>
+:;ראו גם: [[#D|DBSM]]
+==ס==
+;<span id="סוויפט">'''[https://he.wikipedia.org/wiki/האגודה_העולמית_לתקשורת_פיננסית_בין-בנקאית סוויפט]'''</span>:
+:;ראו גם: [[#S|SWIFT]]
 ==ע==
-;<span id="עקרונות_חשבונאיים_מקובלים">'''עקרונות חשבונאיים מקובלים'''</span>: או כללים חשבונאיים מקובלים, (באנגלית: Generally Accepted Accounting Principles, הקיצור המקובל: GAAP) משמש לתיאור עקרונות המופעלים בפרקטיקה החשבונאית לאופן רישום עסקאות בחשבונאות פיננסית. בחוות דעת על הדוחות הכספיים, שעל פיהם קובעים רואי החשבון אם הדוחות הכספיים ערוכים על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים. עקרונות אלה אינם גלובליים ועשויים להשתנות ממקום למקום ומזמן לזמן. כדי להבחין ביניהם, צריך לבחון את ההקשר בו נעשה השימוש במונח. ראו גם [[#GAAP|GAAP]]
+;<span id="עקרונות_חשבונאיים_מקובלים">'''עקרונות חשבונאיים מקובלים'''</span>: או כללים חשבונאיים מקובלים, (באנגלית: Generally Accepted Accounting Principles, הקיצור המקובל: GAAP) משמש לתיאור עקרונות המופעלים בפרקטיקה החשבונאית לאופן רישום עסקאות בחשבונאות פיננסית. בחוות דעת על הדוחות הכספיים, שעל פיהם קובעים רואי החשבון אם הדוחות הכספיים ערוכים על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים. עקרונות אלה אינם גלובליים ועשויים להשתנות ממקום למקום ומזמן לזמן. כדי להבחין ביניהם, צריך לבחון את ההקשר בו נעשה השימוש במונח.
+:;ראו גם: [[#GAAP|GAAP]]
+==פ==
+;<span id="פייתון">'''[https://he.wikipedia.org/wiki/פייתון פייתון]'''</span>: שפת תכנות נפוצה ועממית בה ניתן להשתמש גם לכתיבת הרחבות לגנוקאש, זאת במידה והתמיכה באפשרות זו הופעלה בזמן בנית החבילה.
 ==ת==
-;<span id="תקן מדרג מערכת קבצים">'''תקן מדרג מערכת קבצים'''</span>: ראו [[#F|FHS]]
+;<span id="תנועה מחזורית">'''תנועה מחזורית'''</span>: או '''תנועות מחזוריות''' הן למעשה תבניות של תנועות שאמורות לחול מתישהו בעתיד. לרוב אלו חשבונות ספקים ונותני שרותים שחוזרים על עצמם מדי חודש. לדוגמה: פרעון הלוואה, חיוב בשכר דירה, ארנונה, חשמל, חיובי ועד בית ועוד. תנועה מחזורית נועדה להקל על הזנת רשומות אלו ואף מאפשרת רשום אוטומטי של התנועות לספרים. המונח באנגלית הוא '''Scheduled Transactions''' בדיוור ובחדרי השיחוח לעתים קרובות יעשה שימוש בקיצור '''SX'''.
+;<span id="תֶּקֶן">'''תקן'''</span>:  (בלועזית: סְטַנְדַּרְט; מאנגלית: Standard; מלטינית: Extendere – להושיט, לפרוש) הוא מפרט או שיטה מקובלים, ואף במקרים מסוימים מחייבים, ליישום בתחום מסוים (בתעשייה, בשירותים, בדקדוק וכיוצא בזה.)
+;<span id="תקן מדרג מערכת קבצים">'''תקן מדרג מערכת קבצים'''</span>:
+:;ראו גם: [[#F|FHS]]
-;<span id="תרשים_חשבונות">'''תרשים חשבונות'''</span>: (באנגלית: Chart of Accounts (CoA)) רשימת כל החשבונות הזמינים בקובץ הנתונים. תרשים החשבונות מורכב מחשבונות מאזניים (נכסים, התחייבויות, הון עצמי) וחשבונות תוצאתיים (הכנסות, הוצאות, רווחים או הפסדים). ניתן להרחיב את טבלת החשבונות ולהתאים אותה כך שתשקף את פעילות החברה. ניתן לבחור את תרשים החשבונות בגנוקאש מתפריט קוב
+;<span id="תרשים_חשבונות">'''תרשים חשבונות'''</span>: (באנגלית: Chart of Accounts (CoA)) רשימת כל החשבונות הזמינים בקובץ הנתונים. תרשים החשבונות מורכב מחשבונות מאזניים (נכסים, התחייבויות, הון עצמי) וחשבונות תוצאתיים (הכנסות, הוצאות, רווחים או הפסדים). ניתן להרחיב את טבלת החשבונות ולהתאים אותה כך שתשקף את פעילות החברה. ניתן לבחור את תרשים החשבונות בגנוקאש מ{{Man menu|תפריט &larr; פעולות &larr; תרשים חשבונות חדש...}}
+:;ראו גם: [[He/תרשים_חשבונות |תרשים חשבונות]]
 ==$==
@@ Line 42: / Line 63: @@
 </div>
-:'''לדוגמה''', אם מערכת ההפעלה מותקנת ב־"C:" ושם המשתמש הוא "foo",מחיצץ הבית <span dir="ltr">$HOME</span> תהיה זהה ל:
+:'''לדוגמה''', אם מערכת ההפעלה מותקנת ב־"<span dir="ltr">C:</span>" ושם המשתמש הוא "foo",מחיצץ הבית <span dir="ltr">$HOME</span>תהיה זהה ל:
 <div dir="ltr">
@@ Line 49: / Line 70: @@
 ==A==
-;<span id="AqBanking">[http://www.aqbanking.de AqBanking]</span>:a library, which implements the german ''Home Banking Computer Interface'' '''[[#H|HBCI]]''' and ''Electronic Banking Internet Communication Standard'' '''EBICS''', besides '''[[#O|OFX]]''' Direct Connect and '''Paypal'''. It is the successor of ''openHBCI''. See [[AqBanking]] for use in GnuCash.
+;<span id="AqBanking">'''[http://www.aqbanking.de AqBanking]'''</span>: היא ספרייה לליישומים פיננסיים ולבנקאות מקוונת כדוגמת '''[[#H|HBCI]]''' ''Home Banking Computer Interface'', ''[https://en.wikipedia.org/wiki/Electronic_Banking_Internet_Communication_Standard '''EBICS''']'' Electronic Banking Internet Communication Standard, מבוסס על חיבור ישיר '''[[#O|OFX]]''' ו־'''Paypal'''. לספרייה שלוש מטרות עיקריות:
+:# לספק ממשק בנקאות מקוונת כללית
+:# מסגרת ליבוא/יצוא נתונים פיננסיים כלליים
+:# לאחזר פרטי בנק/חשבון באופן מקוון
+:AqBanking הוא היורש של ''openHBCI''.
+;: ראו גם [[AqBanking]] לאופן בו נעשה שימוש בכלי בגנוקאש
+;<span id="API">'''[https://en.wikipedia.org/wiki/API API]'''</span>: מנשק תכנות יישומים (באנגלית: '''Application Programming Interface''' (API)) שיטה לחיבור בין מחשבים או בין תכנות מחשב. מורכב מערכת ספריות קוד, פקודות, פונקציות והליכים מן המוכן, המציעים שירות לחלקי תכנה אחרים בהם ניתן להשתמש בקלות ופשטות, מבלי להידרש לכתוב אותם מחדש, במטרה להנגשת מידע מיישום אחד לאחר.  המונח API עשוי להתייחס לכל אחד מאלו: מערכת מחשבים העומדת בתקן זה ואמורה ליישם או לחשוף API,  מפרט, מסמך או תקן המתארים כיצד לבנות או להשתמש בחיבור או מנשק כזה.
 ==B==
-;<span id="BIC">'''BIC'''</span>: The ''alphanumeric'' [https://en.wikipedia.org/wiki/ISO_9362 Business Identifier Codes] are ''international'' routing codes registered at [[#S|SWIFT]]. In contrast to ''national'' routing numbers they are used in international money transfer.
+;<span id="BIC">'''BIC'''</span>: התקן הבינלאומי ISO 9362:2014. תקן זה מפרט את המרכיבים והמבנה של קוד מזהה אוניברסלי, (ראשי תיבות באנגלית [https://en.wikipedia.org/wiki/ISO_9362 Business Identifier Codes] (BIC) – ובתרגום לעברית – קוד מזהה עסקי), עבור מוסדות פיננסיים ואחרים, עבורם נדרש מזהה בינלאומי כזה על מנת להקל על עיבוד מידע  אוטומטי בגין שירותים פיננסיים. קוד ה־BIC משמש לטיפול בהודעות, ניתוב תנועות עסקיות וזיהוי צדדים עסקיים מעורבים. [[#S|SWIFT]] מנפיקה מנפיקה קודי BIC למוסדות פיננסיים ואחרים מתוקפ תפקידה ברשות הרישום, מתוקף תקן ISO 9362. ה־BIC משמש בעסקאות פיננסיות, מאגרי מידע של לקוחות וצדדים מעורבים, מסמכי ציות ועוד רבים אחרים. תקן ISO 9362:2014 זמין מאת ארגון התקן הבינלאומי  ( International Standard Organization) ISO.
-:;See also: [[#I|IBAN]], [[#S|SEPA]], SWIFT.
+:מבנה קוד BIC
+:BIC הוא קוד בן 8 תווים, המוגדר כ'מזהה צד עסקי', המורכב מקידומת הצד העסקי (4 תווים אלפאנומרים), קוד המדינה כפי שהוגדר ב-ISO 3166-1 ( 2 תווים אלפביתיים), וסיומת הצד העסקי (2 אותיות ומספרים). מזהה הסניף הוא רכיב אופציונלי בן 3 תווים שיכול להשלים את קוד ה־BIC בן 8 התווים, המשמש לזיהוי מיקומים, מחלקות, שירותים או יחידות ספציפיים של אותו צד עסקי.
+:;ראו גם: [[#I|IBAN]], [[#S|SEPA]], [[#S|SWIFT]].
 ==C==
-;<span id="CSIDL">'''CSID'''</span>: ''Constant special item ID list'' values provide a unique system-independent way to identify special folders used frequently by applications, but which may not have the same name or location on any given system. For example, the system folder may be "C:\Windows" on one system and "C:\Winnt" on another. These constants are defined in <tt>Shlobj.h</tt>. [https://msdn.microsoft.com/en-us/library/windows/desktop/bb762494(v=vs.85).aspx Windows Dev Center]
+;<span id="CoA">'''CoA'''</span>: ''Chart of Accounts (CoA)''
-:Microsofts equivalent to [[#X|XDG]].
+:;ראו גם: [[#ת|תרשים חשבונות]]
+;<span id="CSIDL">'''CSID'''</span>: ראשי תיבות  באנגלית  של '''''Constant special item ID list''''' ובתרגום לעברית 'רשימת ערכי מזהי פריט מיוחדים קבועים'. אלו  מספקים דרך ייחודית שאינה תלויה במערכת לזהות תיקיות מיוחדות המשמשות לעתים קרובות על ידי יישומים, אך ייתכן ששמם או מיקומם בכל מערכת נתונה יהיה שונה. לדוגמה, תיקיית המערכת עשויה להיות "C:\Windows" במערכת אחת ו־"C:\Winnt" במערכת אחרת. קבועים אלו מוגדרים ב־<tt>Shlobj.h</tt>. [https://msdn.microsoft.com/en-us/library/windows/desktop/bb762494(v=vs.85).aspx Windows App Center].
+: המקבילה ל־[[#X|XDG]] במיקרוסופט.
 ;<span id="CSV">'''CSV'''</span>: הן ראשי תיבות באנגלית של '''Comma Separated Values''' או בתרגום לעברית, ערכים מופרדים בפסיקים. זוהוא דפוס להמרת טבלאות לתצורת מלל פשוט. בתבנית זו כל רשומה מופרדת באמצעות שבירת (מעבר) שורה, הרשומה מורכבת משדות המופרדים באמצעות תו מוגדר, כאשר בדרך כלל נעשה שימוש בפסיק, נקודה־פסיק או בטאב (האחרון Tab Separated Values (TSV)). לכל התאים בטבלה, מספר שדות זהה. תבנית CSV נמצאת בשימוש נרחב ונתמכת על ידי תכנות רבות, בהן תכנות גיליון אלקטרוני, מסדי נתונים ותכנות מדעיות/סטטיסטיות. נעשה בתבנית שימוש בשפות תכנות שונות, כדוגמת R, פייתון, Ruby ו־PHP שבהן קיימת גם תמיכה בספרייה תקנית, המאפשרת קריאת וכתיבת  קבצי CSV בקלות. בגלל פשטותה ונוחיות השימוש בה, אחד השימושים הנפוצים בתבנית CSV היא העברת נתונים מתכנה אחת לאחרת.  [http://en.wikipedia.org/wiki/Comma-separated_values Wikipedia]
 ==D==
-;<span id="DBMS">'''[http://en.wikipedia.org/wiki/DBMS DBMS]'''</span>: הגישה למסד נתונים כלשהו כגון [http://en.wikipedia.org/wiki/MySQL mySQL] או [http://en.wikipedia.org/wiki/PostgreSQL PostgreSQL], נעשית באמצעות תוכנה ייעודית שנקראת 'מערכת לניהול מסד נתונים' או באנגלית –  DBMS)  Database Management System).
+;<span id="DBMS">'''[http://en.wikipedia.org/wiki/DBMS DBMS]'''</span>: הגישה למסד נתונים כלשהו כגון [http://en.wikipedia.org/wiki/MySQL mySQL] או [http://en.wikipedia.org/wiki/PostgreSQL PostgreSQL], נעשית באמצעות תוכנה ייעודית שנקראת 'מערכת לניהול מסד נתונים' או באנגלית –  DBMS)  '''Database Management System''').
 ;<span id="DocBook">'''[http://en.wikipedia.org/wiki/DocBook DocBook]'''</span>: [https://he.wikipedia.org/wiki/שפת_סימון שפת סימון] סמנטית לתיעוד טכני מבוססת [[#X|XML]]. היא נועדה במקור לכתיבת מסמכים טכניים הקשורים לחומרת  ותכנת מחשב, אך ניתן להשתמש בה בכל סוג תיעוד אחר. כשפה סמנטית, DocBook מאפשרת למשתמשיה ליצור תוכן מסמך בצורה חזותית טבעית הלוכדת את המבנה הלוגי של התוכן. את התוכן ניתן לפרסם במגוון תבניות, בכלל זה: HTML, XHTML, EPUB, PDF, דפי man, עזרת  מרשתת ועזרת HTML. כל זאת מבלי לדרוש ממשתמשיה לבצע שינויים כלשהם במקור. במילים אחרות, כאשר מסמך נכתב בתבנית DocBook הוא הופך לכזה שניתן בקלות לנייד לתבניות אחרות ומיתר את הצורך לשכתב אותו. באתר [http://www.linurs.org/linux/Docbook.html Urs Lindegger] ניתן למצוא מבוא נחמד בעוד שהאתר הרישמי נמצא ב־[http://www.docbook.org/ DocBook: The Definitive Guide].
 ==F==
-;<span id="FHS">'''[https://he.wikipedia.org/wiki/תקן_היררכיית_מערכת_הקבצים FHS]'''</span>: תקן מִדְרָג מערכת הקבצים (באנגלית: Filesystem Hierarchy Standard ובקיצור FHS) במערכות הפעלה מבוססות לינוקס, מגדיר את מבנה ומדרג התיקיות, ותוכן הקבצים שבהם. התקן מהווה למעשה הרחבת מערכת הקבצים של מערכת ההפעלה [https://he.wikipedia.org/wiki/BSD BSD]. הוא מתוחזק על ידי [https://en.wikipedia.org/wiki/Filesystem_Hierarchy_Standard קרן לינוקס] וגרסתו הנוכחית היא 3.0, אשר הוכרזה ב־3 ביוני 2015. אך מבנה מחיצת <span dir="ltr">$HOME</span> של המשתמש מוגדרת על ידי [[#X|XDG]].
+;<span id="FHS">'''[https://he.wikipedia.org/wiki/תקן_היררכיית_מערכת_הקבצים FHS]'''</span>: תקן מִדְרָג מערכת הקבצים (באנגלית: '''Filesystem Hierarchy Standard''' ובקיצור FHS) במערכות הפעלה מבוססות לינוקס, מגדיר את מבנה ומדרג התיקיות, ותוכן הקבצים שבהם. התקן מהווה למעשה הרחבת מערכת הקבצים של מערכת ההפעלה [https://he.wikipedia.org/wiki/BSD BSD]. הוא מתוחזק על ידי [https://en.wikipedia.org/wiki/Filesystem_Hierarchy_Standard קרן לינוקס] וגרסתו הנוכחית היא 3.0, אשר הוכרזה ב־3 ביוני 2015. אך מבנה מחיצת <span dir="ltr">$HOME</span> של המשתמש מוגדרת על ידי [[#X|XDG]].
 ==G==
-;<span id="GAAP">'''[https://en.wikipedia.org/wiki/GAAP GAAP]'''</span>: The [https://en.wikipedia.org/wiki/Generally_accepted_accounting_principles Generally Accepted Accounting Principles] are the rules by which Business Accounting has to be done, especially in the U.S. and some other countries. For international standards see [https://en.wikipedia.org/wiki/International_Accounting_Standards International Accounting Standards] (IAS) and [https://en.wikipedia.org/wiki/International_Financial_Reporting_Standards International Financial Reporting Standards] (IFRS). You should also compare your locale standards like e.g. for Germany [https://de.wikipedia.org/wiki/Grunds%C3%A4tze_ordnungsm%C3%A4%C3%9Figer_Buchf%C3%BChrung Grundsätze ordnungsmäßiger Buchführung].
+;<span id="GAAP">'''[https://en.wikipedia.org/wiki/GAAP GAAP]'''</span>: המונח עקרונות חשבונאיים מקובלים או כללים חשבונאיים מקובלים (באנגלית: '''[https://en.wikipedia.org/wiki/Generally_accepted_accounting_principles Generally Accepted Accounting Principles]''', הקיצור המקובל: GAAP) משמש לתיאור עקרונות המיושמים בפרקטיקה החשבונאית לאופן רישום עסקאות בחשבונאות פיננסית. רואי החשבון, קובעים בחוות הדעת על הדוחות הכספיים, אם הדוחות הכספיים של העסק, ערוכים על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים. עקרונות אלה אינם גלובליים ועשויים להשתנות ממקום למקום ומזמן לזמן. כדי להבחין ביניהם, צריך לבחון את ההקשר בו נעשה השימוש במונח. עקרונות חשבונאיים מקובלים בארצות הברית, למשל, מכונים US GAAP, בעוד שעקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל מכונים באנגלית, Israeli GAAP.
+:לתקנים בינלאומיים ראו [https://en.wikipedia.org/wiki/International_Accounting_Standards International Accounting Standards] (IAS)  ו־[https://en.wikipedia.org/wiki/International_Financial_Reporting_Standards International Financial Reporting Standards] (IFRS).
+;<span id="GConf">'''[https://en.wikipedia.org/wiki/GConf GConf]'''</span>: הייתה מערכת ששימשה את סביבת שולחן העבודה של '''[[#ג|גנום]]''' לאחסון הגדרות תצורת שולחן העבודה והיישומים. כלי דומה ליומן־הרישום (Registry) של וינדוס. הכלי שימש גם את מיזם גנוקאש עד לגירסה 2.4 לאותה מטרה,  – אחסון הגדרות התצורה, החל מגסרה 2.5 הכלי הוחלף ב־GSettings.
-;<span id="GConf">'''[https://en.wikipedia.org/wiki/GConf GConf]'''</span>: '''G'''nome's '''Conf'''iguration Sytem has been used by GnuCash <=2.4 to store its configuration. In 2.5.x it was replaced by GSettings.
+;<span id="GNOME">'''[https://en.wikipedia.org/wiki/GNOME GNOME]'''</span>
+:;ראו גם: [[#ג|גנום]]
-;<span id="GNOME">'''[https://en.wikipedia.org/wiki/GNOME GNOME]'''</span>: pristine derived from ''GNU Network Object Model Environment'' is a desktop environment, from which Gnucash uses a bunch of libraries.
+;<span id="GSettings">'''[https://en.wikipedia.org/wiki/Dconf#GSettings GSettings]'''</span>: dconf היא מערכת תצורה ברמה נמוכה וכלי ניהול הגדרות. המטרה העיקרית שלה היא לספק קצה אחורי להגדרות GSettings במסדות להן  אין עדין מערכות אחסון תצורה מובנה משלהן. dconf תלויה בספריית GLib. היא חלק מ־GNOME 3 ומהווה תחליף ל־GConf.
+:החל מגרסת גנוקאש 2.5 ואילך,  זהו הכלי המשמש לאחסן נתוני תצורת המשתמשים, הכלי משתמש במאגר הנתונים המקורי של מערכות ההפעלה השונות:
+:;לינוקס: [https://en.wikipedia.org/wiki/Dconf DConf] כאמור, גנום זנחה את GConf החל מגרסה 3.0. שימוש בפקודת השורה <tt>dconf-editor</tt> להסגלת העדפות בזמן שגנוקאש לא פעילה.
+:;מק OsX: ''ברירות מחדל''. שימוש בשורת הפקודה <tt>defaults</tt>(1) להסגלת העדפות בזמן שגנוקאש לא פעילה.
+:;וינדוס: רג'יסטרי.
-;<span id="GSettings">'''GSettings'''</span>: Since GnuCash 2.5 the tool to store the users configuration data. It uses the native data store of the operating system:
+;<span id="GTK">'''[https://en.wikipedia.org/wiki/GTK gtk]'''</span>: (בעבר  נקראה GTK+‎; קיצור של '''GIMP Toolkit''') היא תכנת ערכת־כלים חוצת מסדות, שמשמשת ליצירת מנשקי משתמש חזותיים (GUI). היא אחת מהכלים הנפוצים יותר למערכות מבוססות מנהל החלונות X (לצד Qt), שכן היא מתאימה למיזמים קטנים מאוד ועד למיזמי יישומים ומערכות אפוקליפטיות בגודלן. היא מופצת בכפוף לתנאי הרישיון הציבורי הכללי המצומצם של גנו (GNU LGPL), שמאפשרת לתכנות חופשיות וגם לקנייניות להשתמש בה. השם GTK+‎ מקורו [https://www.gtk.org gtk.org] ]ב־GTK], ותו "+" שנוסף משמעותו הוספת תכונות מונחי־עצמים. ערכת הכלים GTK+ פותחה במקור עבור תכנת עריכת התמונות החופשיה (GIMP) ''GNU Image Manipulation Program'', על ידי פטר מאטיס וספנסר קימבל, חברים באגודת המחשוב XCF והושקה לראשונה ב־14 לאפריל 1998.גנום.
-:;Linux: [https://en.wikipedia.org/wiki/Dconf DConf] since Gnome 3.0 dropped GConf. Use the command-line <tt>dconf-editor</tt> to modify prefs when GnuCash isn't running.
-:;MacOsX: ''Defaults''. Use the command-line <tt>defaults</tt>(1) to modify prefs when GnuCash isn't running.
-:;Windows: Registry.
-;<span id="GTK">'''[https://en.wikipedia.org/wiki/GTK gtk]'''</span>: the ''GIMP Tool Kit''. It is the underlying graphical library that is used by GIMP, the ''GNU Image Manipulation Program'', but also by the whole Gnome desktop. [https://www.gtk.org gtk.org] says that "GTK+ is a multi-platform toolkit for creating graphical user interfaces. Offering a complete set of widgets, GTK+ is suitable for projects ranging from small one-off projects to complete application suites."
+;<span id="GUI">'''[https://en.wikipedia.org/wiki/Graphical_user_interface GUI]'''</span>:
+:;ראו גם: [[#מ|מנשק משתמש חזותי]]
 ;<span id="guile">'''[https://www.gnu.org/s/guile/ guile]'''</span>: ''GNU Ubiquitous Intelligent Language for Extensions'' is an interpreter for the Scheme programming language, packaged as a library which can be incorporated into your programs. Other interpreters for Scheme are e.g. MIT Scheme, UMB Scheme, Luna, Hobbit, and many others.
@@ Line 88: / Line 129: @@
 ==H==
-;[http://www.hbci-zka.de/english/ HBCI/FinTS]: (ראשי תיבות  באנגלית: '''Financial Transaction Services'''). בעבר נקרא HBCI ( בעברית: מנשק מחשב בנקאי ביתי), הוא תקן בנק עצמאי שנועד לבנקאות מקוונת, הפרוטוקול פותח לשימוש על ידי בנקים גרמניים ולקוחותיהם. התקן זמין לציבור ומשמש כמעט בכל הבנקים הגרמניים, אך מעבר לזאת, בשום מקום אחר בעולם. כאמור, בשנת 2002 השרות שינה את שמו ומכונה מאז "שירותי תנועות פיננסית" (FinTS). ניתן בגנוקאש להשתמש בשרות זה באמצעות [[#A|AqBanking]].
+;<span id="HBCI">'''[http://www.hbci-zka.de/english/ HBCI/FinTS]'''</span>: (ראשי תיבות  באנגלית: '''Financial Transaction Services'''). בעבר נקרא HBCI ( בעברית: מנשק מחשב בנקאי ביתי), הוא תקן בנק עצמאי שנועד לבנקאות מקוונת, הפרוטוקול פותח לשימוש על ידי בנקים גרמניים ולקוחותיהם. התקן זמין לציבור ומשמש כמעט בכל הבנקים הגרמניים, אך מעבר לזאת, בשום מקום אחר בעולם. כאמור, בשנת 2002 השרות שינה את שמו ומכונה מאז "שירותי תנועות פיננסית" (FinTS). ניתן בגנוקאש להשתמש בשרות זה באמצעות [[#A|AqBanking]].
-;[https://He.wikipedia.org/wiki/HTML'''HTML''']: (ראשי תיבות  באנגלית: '''Hyper Text Markup Language'''; בעברית: '''שְׂפַת סִימָנֵי עֲרִיכָה לְתַמְלִיל־עָל''' לפי [[האקדמיה ללשון העברית]].) [https://he.wikipedia.org/wiki/שפת_סימון שפת תגיות] לתצוגה ועיצוב עמודי מרשתת ותוכן לתצוגה בדפדפן. זו שפת התגיות המרכזית בעולם ההמרשתת, המהווה שלד למרבית עמודי התוכן במרשתת. השפה מאפשרת עיצוב תוכן בצורה מהירה, קלה ללימוד באופן יחסי וקלה לכתיבה.
+;<span id="HTML">[https://He.wikipedia.org/wiki/HTML'''HTML''']</span>: (ראשי תיבות  באנגלית: '''Hyper Text Markup Language'''; בעברית: '''שְׂפַת סִימָנֵי עֲרִיכָה לְתַמְלִיל־עָל''' לפי [[האקדמיה ללשון העברית]].) [https://he.wikipedia.org/wiki/שפת_סימון שפת תגיות] לתצוגה ועיצוב עמודי מרשתת ותוכן לתצוגה בדפדפן. זו שפת התגיות המרכזית בעולם ההמרשתת, המהווה שלד למרבית עמודי התוכן במרשתת. השפה מאפשרת עיצוב תוכן בצורה מהירה, קלה ללימוד באופן יחסי וקלה לכתיבה.
 {{man note|1=למרות האמור בדבר קלות השימוש בשפה,|2=כתיבת עברית בעמודי  HTML היא לא דבר פשוט, וכשהמלל משלב עברית ואנגלית מתחילות הבעיות. כברירת מחדל המלל מוצמד לשמאל, ומילה באנגלית גורמת לשבירת מחרוזת המלל – סידור ומיקום חלקי המשפט וסימני הקישור באופן שמקשה מעוד על הערכיה והכתיבה.}}
 ==I==
-;IBAN : The [https://en.wikipedia.org/wiki/International_Bank_Account_Number International Bank Account Number] consits of up to 34 alphanumeric characters, as follows:
+;<span id="IBAN">'''[https://en.wikipedia.org/wiki/International_Bank_Account_Number IBAN]'''</span>: International Bank Account Number consits of up to 34 alphanumeric characters, as follows:
 :* country code using ISO 3166-1 alpha-2 – two letters,
 :* check digits – two digits, and
@@ Line 101: / Line 142: @@
 : The standard is ISO 13616.
 :;See also: [[#B|BIC]], [[#S|SEPA]], [[#S|SWIFT]].
-;IRC : Internet Relay Chat is a form of instant communication over the Internet. It is used for GnuCash to enable group (many-to-many) communication in a discussion forum, called channel. IRC in itself additionally also allows one-to-one communication. you can find the connection information at [[IRC]]
+;<span id="IFRS">'''[https://en.wikipedia.org/wiki/International_Financial_Reporting_Standards IFRS]'''</span>: תקן לדיווח כספי בינלאומי (באנגלית: International Financial Reporting Standard, בקיצור: IFRS) הוא אסופה של תקנים חשבונאיים שנוצרו על ידי [https://he.wikipedia.org/wiki/המוסד_הבינלאומי_לתקינה_בחשבונאות המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות]. מדינות רבות בעולם בחרו לאמץ את התקינה הזו כתקן מחייב במגזרים עסקיים שונים. בישראל, החליט המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות בישיבת מועצת המוסד שנערכה ב-31 במאי 2005 לאמץ את התקינה הבינלאומית.
+;<span id="IRC">'''IRC'''</span>: '''שיחוח ממסר מרשתת''' (באנגלית:'''Internet Relay Chat (IRC''')) היא צורה של ''תקשורת '' באמצעות ועל גבי המרשתת.  היא משמשת את [[He/גנוקאש|גנוקאש]] לאפשר שיחוח קבוצתי (רבים-לרבים) בקבוצת דיון, הנקרא ''ערוץ''. IRC כשלעצמו מאפשר בנוסף גם שיחוח בתקשורת של אחד-על-אחד. על אף האמור, לשאלות מורכבות יותר בשימוש בגנוקאש, עדיף להשתמש באחת מ[[רשימות דיוור]].
+:;ראו גם:[[He/שיחוח_IRC|שיחוח IRC]] לגבי  התחברות, אופן השימוש והשיחוח בערוץ גנוקאש.
 ==L==
@@ Line 119: / Line 164: @@
 ==O==
-;[http://www.ofx.net/AboutOFX/AboutOFX.aspx OFX] : the Open Financial eXchange format. This is a financial information standard (i.e. a file format standard) documented at http://www.ofx.net/DeveloperSolutions.aspx
+;<span id="OFX">'''[http://www.ofx.net/AboutOFX/AboutOFX.aspx OFX]'''</span> : באנגלית: '''Open Financial Exchange''' (OFX) הוא תקן פתוח למערכות שרת־לקוח וממשקי API מבוססי ענן, להחלפת נתונים פיננסיים וביצוע עסקאות פיננסיות בין מוסדות פיננסיים ויישומים פיננסיים. יתרה מכך, ה־API מאפשר את החלפת הנתונים באופן ישיר או באמצעות מתווך כגון ספקי שירותי צבירת נתונים.
-;[http://openhbci.sourceforge.net/ OpenHBCI] : was an Open Source implementation of the German [[#H|HBCI]]. It was replaced in 2004 by [[#A|AqBanking]].
+;<span id="OpenHBCI">'''[http://openhbci.sourceforge.net/ OpenHBCI]'''</span>: הוא תקן בנקאות עצמאי מקוון, שפותח על ידי הוועדה המרכזית לבנקאות בגרמניה ZKA (Zentraler Kredit-Ausschuss). המפרט זמין לציבור ומגדיר את התקשורת בין יישומי בנקאות מקוונות לשרתי 'ממסד האשראי'. בגרמניה, כמחצית מכל הבנקים מציעים בנקאות מקוונת באמצעות [[#H|HBCI]], ומנינם כ־2000 בנקים. מידע נוסף ומפורט על HBCI ניתן למצוא בעמוד הבית [http://www.ofx.net/AboutOFX/AboutOFX.aspx OFX] .ב־2004 גנוקאש הפסיקה להשתמש במפרט זה ועברה להשתמש ב־[[#A|AqBanking]]
 ==P==
 ;PAS 76: A software standard for VAT tax reporting for UK businesses created by British Standards. The full name of this standard is "Publicly Available Specification Accounting software standard - PAS 76."
-;[https://en.wikipedia.org/wiki/PHP PHP]: originally ''Personal Home Page'', now '''PHP: Hypertext Preprocessor''' is the server sided ''scripting language'' in the pages of <tt>www.gnucash.org</tt>.
+;[https://en.wikipedia.org/wiki/PHP PHP]: originally ''Personal Home Page'', now '''PHP: Hypertext Preprocessor''' is the server sided ''scripting language'' in the pages of <tt>{{WebServer}}</tt>.
-;[https://en.wikipedia.org/wiki/Python_(programming_language) Python]: a programming language, which can be used to write extensions to GnuCash, if support was enabled at build time.
+;<span id="Python">'''[https://en.wikipedia.org/wiki/Python_(programming_language) Python]'''</span>:
+:;ראו גם [[#פ|פייתון]]
 ==Q==
-; QOF: Abbreviation of the Gnucash internal module '''Query Object Framework''', an abstraction level in the program code.
+;<span id="QOF">'''QOF'''</span>: ראשי תיבות באנגלית  של  '''Query Object Framework''' ובתרגום לעברית, ''מסגרת עצמי שאילתה'', היא רמת הפשטה בקוד תוכנית הפרקן הפנימי בגנוקאש.
 ==S==
-;Scheduled Transactions: are templates for entries that will occur in the future: for example, regularly recurring bills, such as utility or mortgage payments. SX's are meant to make it easier to enter in anything that recurs on a regular basis.
+;<span id="Scheme">'''[http://schemers.org Scheme]'''</span>: היא שפת תכנות וניב מזערי ממשפחת שפות ה־[https://he.wikipedia.org/wiki/Lisp Lisp]. היא נבדלת משאר ניבי Lisp התעשייתיים בכך שהיא מצוידת בספריית ליבה קטנה בלבד. בדומה לשאר הניבים, Scheme מצטיינת ביכולת ההרחבה העצמית שלה למרות זעירותה.
+: השפה פותחה בשנות ה־70 של המאה ה־20 במעבדת [https://www.csail.mit.edu/ CSAIL] של [https://he.wikipedia.org/wiki/המכון_הטכנולוגי_של_מסצ'וסטס MIT] לבינה מלאכותית על ידי '''גיא לוּאִיס סְטִיל וגֶ'רָלְד גֵ'יי סאַסְמן''' שאף כתבו אודותיה בסדרת מאמרים, שנודעו מאוחר יותר בשם "'''מאמרי הלַמְדָּא'''" ("'''Lambda Papers'''").
-;[http://schemers.org Scheme]: a functional programming language, a dialect of ''Lisp''. There's a little more information at http://www.swiss.ai.mit.edu/projects/scheme/, where they'll tell you that "Scheme is a statically scoped and properly tail-recursive dialect of the Lisp programming language invented by Guy Lewis Steele Jr. and Gerald Jay Sussman.", but there are several tutorials like [http://pheattarchive.emporia.edu/courses/2002/cs220f02/anotherSchemeTtutorial/default.htm anotherSchemeTtutorial]. Use your preferred web search to find them.
+: ניתן למצוא מידע נוסף באתר: [http://www.swiss.ai.mit.edu/projects/scheme scheme], בנוסף, קיימים מדריכים מקוונים רבים כדוגמת [http://www.shido.info/lisp/idx_scm_e.html Yet Another Scheme Tutorial] ואחרים.
-;SEPA: In the [http://en.wikipedia.org/wiki/Single_Euro_Payments_Area Single Euro Payments Area] the [[#I|IBAN]] replaces national routing and accounting numbers. After a "transitional phase" it obsoletes the [[#B|BIC]] for transfers inside the registered regions, too.
+;<span id="SEPA">'''[http://en.wikipedia.org/wiki/Single_Euro_Payments_Area SEPA]'''</span>: אזור התשלומים בודד לאירו  (באנגלית [http://en.wikipedia.org/wiki/Single_Euro_Payments_Area Single Euro Payments Area] (SEPA)) היא יוזמה לתכלול התשלומים של האיחוד האירופי, בנסיון לפשט העברות בנקאיות הנקובות באירו. נכון לשנת 2020, מספר  החברות  ב־SEPA  מנה 36 משתתפות  בכלל זה 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, ארבע המדינות החברות באיגוד הסחר החופשי האירופי (איסלנד, ליכטנשטיין, נורבגיה ושוויץ), ובריטניה. חלק מהמדינות משתתפות בתוכניות הטכניות בלבד: אנדורה, מונקו, סן מרינו ועיר הוותיקן.
+:SEPA נותן מענה בעיקר להעברות בנקאיות רגילות. שיטות תשלום בעלות תכונות או שירותים חלופיים נוספים, כגון טלפון נייד או מערכות תשלום בכרטיס חכם, אינם מכוסים ישירות. עם זאת, שיטת התשלום המיידי של SEPA מאפשרת מוצרי תשלום גם במכשירים חכמים.
+:SEPA מבסס את אשורי התנועות הכספיות על מספרי חשבון הבנק הבינלאומי (IBAN). עסקאות אירו מקומיות מנותבות על ידי [[#I|IBAN]]; סכמות לאומיות ייעודיות קודמות, בוטלו עד פברואר 2014, מה שהעניק גישה אחידה לאמצעי התשלום החדשים. מאז פברואר 2016 משתמשי מערכת התשלומים בגוש האירו אינם זקוקים עוד למידע מיון [[#B|BIC]] עבור עסקאות SEPA; הוא נגזר אוטומטית מ־IBAN עבור כל הבנקים באזור ה־SEPA.
-;<span id="SWIFT">'''SWIFT'''</span>: The [https://en.wikipedia.org/wiki/Society_for_Worldwide_Interbank_Financial_Telecommunication Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunication] is among other things the editor of the [[#M|Message Type]] file standards.
+;<span id="SWIFT">'''[https://he.wikipedia.org/wiki/האגודה_העולמית_לתקשורת_פיננסית_בין-בנקאית SWIFT]'''</span>: '''סוויפט''' או בשמה המלא האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין-בנקאית (באנגלית: '''Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunication''', בראשי תיבות: SWIFT) היא מסלקה בינלאומית דרכה עובר מידע בין מוסדות פיננסים שונים, כדוגמת בנקים. המסלקה מספקת מידע על העברות כספים בטוחה, אמינה ומתוקננת. סוויפט מספקת בנוסף, גם כלי תכנה ושירותים למוסדות פיננסיים, בעיקר בשימוש ברשת SWIFTNet, ובתקן ISO 9362. מרבית התקשורת הבין־בנקאית בעולם כיום, מתבצעת באמצעות שירותי סוויפט. סוויפט סולקה כ־9,081 מיליארד פעולות פיננסיות ב־2021 [https://www.swift.com/] (הכמות גדלה משנה לשנה). כ-80% מהתשלומים הבינלאומיים מתבצעים דרך מערכת הסליקה של סוויפט. המסלקה אינה מעבירה כספים בפועל, אלא רק מידע על העברות כספים. יישוב חובות מתבצע על ידי מערכות נפרדות המוקמות בין צמדי מוסדות פיננסיים.
+:; ראו גם [[#M|MTxxx]] סיוג הודעת סוויפט.
-;<span id="SWIG">'''[http://www.swig.org/ SWIG]'''</span>: The ''Simplified Wrapper and Interface Generator'' is 'a tool that connects programs written in C and C++ with a variety of high-level programming languages', here for creating Scheme interfaces to C libraries and vice versa. (Replacement for g-wrap since gnucash 2.2.0)
+;<span id="SWIG">'''[http://www.swig.org/ SWIG]'''</span>: (ראשי תיבות באנגלית של '''The Simplified Wrapper and Interface Generator''' (SWIG))  הוא כלי תכנה המופץ בקוד פתוח ומשמש לחיבור תכניות מחשב או ספריות שנכתבו ב־C או <span dir="ltr">C++</span> עם שפות תסריט כגון Lua, Perl, PHP, פייתון, Ruby, Tcl, R ושפות נוספות כמו C#, Java, JavaScript, Go, D, Ocaml, Octave, Scilab ו־Scheme. את הפלטים ניתן להפיק גם בצורת קובץ XML.
+:משמש במייזם גנוקאש  ליצירת ממשקי Scheme לספריות C ולהיפך. (תחליף ל־g-wrap מגרסת גנוקאש 2.2.0)
 ;<span id="SX">'''SX'''</span>: קיצור של המונח ''scheduled transaction'' '''תנועה מחזורית''', '' סלנג ב-IRC''.
 ==T==
-;<span id="Travis_CI">'''[https://en.wikipedia.org/wiki/Travis_CI Travis CI]'''</span>: is a hosted, distributed ''[https://en.wikipedia.org/wiki/Continuous_integration continuous integration]'' service used to build and test software projects hosted at GitHub. See [[Testing#Travis CI]] about our usage.
+;<span id="Travis_CI">'''[https://en.wikipedia.org/wiki/Travis_CI Travis CI]'''</span>: הוא שירות  ''[https://en.wikipedia.org/wiki/Continuous_integration תכלול רציף (אינטגרציה רציפה)]'',  מתארח, המשמש לבניית ובדיקת מיזמי תכנה  המתארחים ב [https://github.com/ גיטהאב]ו [https://bitbucket.org/product ביטבאקט]. Travis CI היה שירות ה־CI (Continuous_integration) [https://he.wikipedia.org/wiki/אינטגרציה_רציפה תכלול רציף] הראשון שסיפק שירותים חינמיים למיזמים בקוד פתוח וממשיך לעשות כן. גרסת TravisPro מספקת פריסות מותאמות אישית של הגרסה הקניינית על תשתחות החומרה של הלקוחות עצמם.
+;: ראו גם [[He/בדיקות#Travis CI|Travis CI]]: על האופן בו נעשה שימוש בכלי מיזם גנוקאש.
-;<span id="txn">'''txn'''</span>: קיצור של המונח ''transaction'' '''תנועה ''', '' סלנג ב-IRC''.
+;<span id="txn">'''txn'''</span>: קיצור של המונח ''transaction'' '''תנועה ''', '' סלנג ב־IRC''.
 ==X==
-;xacc: Abbreviation of ''XAccountant''.
+;<span id="xacc">'''XAccountant'''</span>:
-;XAccountant: The [http://en.wikipedia.org/wiki/Motif_%28software%29 Motif] based ancestor of Gnucash.
+:אביו הקדמון, מבוסס [http://en.wikipedia.org/wiki/Motif_%28software%29 Motif] של גנוקאש.
-;XDG: ''X Desktop Group'', former name of [https://www.freedesktop.org freedesktop.org], a "collaboration zone" for standards and specifications where users can freely discuss ideas, is building a base platform for desktop software on Linux and UNIX.
-:Important is their [https://standards.freedesktop.org/basedir-spec/basedir-spec-latest.html XDG Base Directory Specification], which defines <tt>$XDG_DATA_HOME</tt>, <tt>$XDG_CONFIG_HOME</tt>, ...
+;<span id="XDG">'''XGD'''</span>: ''X Desktop Group'',  היה שמה הקודם של [https://www.freedesktop.org freedesktop.org], "אזור שיתוף פעולה" לתקנים ומפרטים, בו משתמשים יכולים לדון בחופשיות  ולהחליף רעיונות, ובנוסף בונה מסדת בסיסית לתכנת שולחן־עבודה מבוססי לינוקס ויוניקס.
-:Note: Microsoft uses its own standard [[#C|CSIDL]].
+:חשוב ביותר הוא [https://standards.freedesktop.org/basedir-spec/basedir-spec-latest.html XDG מפרטי מחיצות בסיסיות], המגדירים את המחיצות:  <tt>$XDG_DATA_HOME</tt>, <tt>$XDG_CONFIG_HOME</tt> ועוד.
-;[http://en.wikipedia.org/wiki/XML XML]: The ''eXtensible Markup Language'' can be seen as an abstraction of HTML. It is often used to store e.g.
+:'''הערה''': מיקרוסופט משתמשת בתקן משלה המכונה [[#C|CSIDL]].
-:* '''structured data''' like ''your GnuCash file'' or
-:* '''technical documentation''' in [[#D|Docbook]].
+;<span id="XML">'''[http://en.wikipedia.org/wiki/XML XML]'''</span>: (ראשי תיבות באנגלית של '''eXtensible Markup Language''') הוא [[#ת|תקן]] לקידוד וייצוג נתונים במחשבים. שימוש ב־XML מקל על החלפת נתונים בין מערכות שונות שפועלות על גבי תשתיות שונות. תקן ה־XML  מגדיר כיצד לייצג מידע באופן כללי ולא את המידע שיוצג. תקן XML שייך למשפחת '''[https://he.wikipedia.org/wiki/שפת_סימון שפת סימון]''' (markup language), ומבוסס על תקן משנת 1986 בשם [https://en.wikipedia.org/wiki/Standard_Generalized_Markup_Language SGML].
-:For details see the [http://www.w3.org/TR/REC-xml/ W3C Recommendation].
+:ניתן לראות ב־XML מעין הפשטה של HTML. והוא משמש גם לאחסון:
-;[https://en.wikipedia.org/wiki/XSLT XSLT]: The ''eXtensible Stylesheet Language Transformations'' is a language for transforming XML documents into other XML documents, or other formats such as HTML for web pages, plain text or XSL ''Formatting Objects'', which may subsequently be converted to other formats, such as PDF...
+:* '''מידע מובנה''' כדוגמת ''קובץ נתוני גנוקאש'', או
-:*It is used in the Gnucash Project to generate the different formats of the [https://code.gnucash.org/docs/ Documentation]. Technical details can be found in [[Documentation Components]].
+:* '''מסמכים טכניים''' ב־[[#D|Docbook]].
-:*Users of the GnuCash xml backend can also use it, to extract data from their file, e.g. generate a [[Account Hierarchy Template]], a table of accounts ...
+:פרטים נוספים והמלצות ניתן למצוא ב־[http://www.w3.org/TR/REC-xml/ W3C Recommendation].
+;<span id="XSLT">'''[https://en.wikipedia.org/wiki/XSLT XSLT]'''</span>: (ראשי תיבות באנגלית של '''eXtensible Stylesheet Language Transformations'''). הוא למעשה קובץ מלל מבוסס XML שנועד לביצוע התמרות של קובצי XML כלומר, להפוך קובצי XML ל"נוחים לקריאה" לבני אנוש.
+:המסמך המקורי נותר ללא שינוי; אך מסמך חדש נוצר בהתבסס על נתוני קובץ ה־XML. הפלט שנוצר עשוי להיות במגוון תבניות, כגון : קובץ XML חדש, קובץ HTML, קובץ מלל פשוטים ועוד. השימוש הנפוץ ביותר בכלי זה הוא ליצירת קובצי XHTML לאתרי מרשתת ו/או קובצי PDF מקוונים.
+:כמו כל שפת תכנות, גם XSLT מושפעת משפות תכנות פונקציונליות ומבוססות מלל כגון : [https://en.wikipedia.org/wiki/SNOBOL SNOBOL] או [https://en.wikipedia.org/wiki/AWK AWK]. ניתן להשוות שפה זו לשפת [https://en.wikipedia.org/wiki/Document_Style_Semantics_and_Specification_Language DSSSL] שמתמירה קובצי [https://en.wikipedia.org/wiki/Standard_Generalized_Markup_Language SGML], כפי ש־XSLT מתמירה קובצי XML.
+:*במיזם גנוקאש נעשה בו שימוש לחולל את תבניות ה[https://code.gnucash.org/docs/ תיעוד] השונות. ניתן למצוא פרטים טכניים ב[[Documentation Components|רכיבי תיעוד]].
+:*משתמשי גנוקאש שבחרו להשתמש ב־XML כמסד הנתונים שלהם (במקום SQL) , יכולים אף הם להשתמש בכלי, לחילוץ נתונים מהקובץ שלהם, כמו למשל: יצירת טבלת חשבונות או לחולל [[Account Hierarchy Template| תרשים חשבונות]] ועוד.
 ==~==
-;<span id="~">'''~'''</span>: בשם הנתיב הסימן זהה במשמעותו ל- [[#.22_.22_..._.40|$HOME]].
+הסימן '<span id="~">'''~'''</span>' בשם הנתיב  זהה במשמעותו ל־ [[#.22_.22_..._.40|<span dir="ltr">$HOME</span>]].

Difference between revisions of "He/מילון מונחים"

Latest revision as of 22:42, 19 February 2023

כללי

ב

ג

ד

י

מ

ס

ע

פ

ת

$

A

B

C

D

F

G

H

I

L

M

O

P

Q

S

T

X

~

Navigation menu

Search